סוגי סחרחורת

קיימים סוגים רבים של סחרחורת. האבחנה המדויקת עלולה להיות מאתגרת בגלל הסתמנות דומה של סוגי סחרחורת שונים או הסתמנות לא אופיינית של מחלת הסחרחורת. בדיקה של רופא מומחה לסחרחורות תוכל לסייע באבחון המדויק, ובהתאמת הטיפול הראוי. בעוד שחלק מהסחרחורות ניתנות לאבחון באופן מידי, אחרות מחייבות בירור מעמיק אשר מצריך, לעיתים, גם מעקב ארוך טווח.
מחלות סחרחורת שמקורן בהפרעות באוזן הפנימית (ורטיגו) נפוצות במיוחד, ואתייחס כאן לסוגים אלו.

BPPV - סחרחורת תנוחתית התקפית

סוג זה הוא הנפוץ ביותר מבין סוגי הסחרחורות שמקורן באוזן הפנימית, ומכונה בפי רבים גם כ"סחרחורת של הקריסטלים". סחרחורת זו, הנמשכת ברוב המקרים לכל היותר כדקה, נגרמת כתוצאה מנדידה של גבישים (קריסטלים) ממקומם הטבעי בתוך האוזן הפנימית. הגבישים זזים לתוך אחת התעלות החצי קשתיות, האחראיות על חוש התנועה הזויתית. לרוב מדובר בתעלה האחורית. הימצאות הקריסטלים בתוך התעלה גורמת לה לתגובה בזמן הנעת הראש, מה שבסופו של דבר מוביל לסחרחורת.

סחרחורת תנוחתית התקפית יכולה להופיע בכל גיל, אך היא נפוצה במיוחד בקרב מבוגרים.
המחלה באה לידי ביטוי בהתקפים קצרים של סחרחורת סיבובית המופיעים בעקבות שינויי תנוחה מסוימים. היא מלווה בתנועות עיניים אופייניות שניתן לראות בבירור ובמרפאת הרופא או הפיזיותרפיסט.

הטיפול בסחרחורות מסוג זה הוא באמצעות פיזיותרפיה הכוללת סדרת תנועות המכוונות להחזרת הגבישים שסטו לתעלה בחזרה אל מקומם הטבעי. לרוב לאחר טיפול או שניים המטופל/ת נרפא/ת לחלוטין מהמחלה.

ישנם מקרים של מעורבות של תעלות אחרות, או של מחלה חוזרת או עיקשת, המחייבים בירור יותר מעמיק.

דלקת בעצב הוסטיבולרי

סחרחורת זו נובעת כפי הנראה מדלקת ויראלית בעצב הוסטיבולרי – העצב האחראי על שיווי המשקל, אשר ממוקם בקרבת האוזן הפנימית. סוג זה גם הוא נפוץ מאוד, ומהווה גורם שכיח לפניות של חולים/ות לחדרי מיון בגין סחרחורות קשות.

דלקת בעצב הוסטיבולרי באה לידי ביטוי בסחרחורת הנמשכת מספר שעות ואף ימים, ועלולה להתלוות בבחילות והקאות, ובמקרים מסויימים גם בליקויי שמיעה וטנטון.
אופן הטיפול בסחרחורות מסוג זה הוא בשלב ראשון מתן טיפול תומך להפחתת תחושת הסחרחורת ומניעת ההקאות.

יש צורך כמובן לשלול קיומם של מצבים מסכנים. עם הזמן מתפתחים תהליכי פיצוי טבעיים במוחו של החולה המאפשרים לו או לה להסתגל למחלה ותחושת הסחרחורת הולכת ודועכת מעצמה. לעיתים יש צורך בטיפול פיזיותרפי מכוון על פי סוג הפגיעה, על מנת לזרז תהליכי פיצוי אלה.
ברוב המקרים ניתן לשוב לתפקוד מלא תוך מספר שבועות לאחר הטיפול.

מחלת מנייר

מחלת מנייר, שתוארה לראשונה במאה ה-19, מתבטאת בהתקפי סחרחורת של מספר שעות עד יממה, המלווים בירידה בשמיעה ובטנטון (רעשים באוזניים). במקרים רבים תיווצר גם תחושה של לחץ באוזן המעורבת. התקפים אלו מופיעים בתדירות שונה ולרוב ללא סימנים מקדימים.

הסיבה למחלה שנויה במחלוקת, אך ישנה הסכמה כי גורמים שונים כמו תזונה, מתח נפשי ושינויים הורמונליים יכולים לתרום להופעת התקפים.
הטיפול במחלה זו כולל נטילת תרופות, וכן שינויים בהרגלי התזונה.

טיפול זה מחייב מעקב ארוך טווח, אך מאפשר שליטה בתסמינים ומניעת הישנות של התקפים. לעיתים נדירות ישנו צורך בהזרקת תרופות ישירות לחלל האוזן התיכונה.

סחרחורות כתוצאה משינויים הקשורים לגיל

סחרחורות כתוצאה משינויים במערכת שיווי המשקל הקשורים לגיל נפוצות בקרב בני ובנות 60 ומעלה. מדובר בדרך כלל בתחושה של חוסר יציבות, והפרעות ביכולת ההליכה, לפעמים אף עד כדי נפילות חוזרות ונשנות.

תופעה זו נובעת מההתבגרות הטבעית של מערכות החישה במערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית, הכרוכה באובדן של תאי חישה ותאי עצב.

לעיתים קרובות ישנם גורמים נוספים המשפיעים לרעה על היציבות, כגון ליקוי ראייה, הפרעות בתחושה ובעיות אורתופדיות שונות. גם תופעות לואי של תרופות מסויימות עלולות להשפיע לרעה על היציבות.

ישנה חשיבות רבה לבירור מלא של הסיבות השונות לסחרחורת, על מנת שניתן יהיה לטפל ולמנוע נפילות.

לסיכום, ישנן מחלות סחרחורות רבות, וקיימת חשיבות רבה לאבחון סוג הסחרחורת על מנת להתאים את הטיפול הנכון לחולה – טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, או אחר. רופא מומחה לסחרחורות יוכל לסייע ולדייק את האבחון ולתת הערכה מקיפה ומלאה לחולה.

* סוגי הסחרחורות שצוינו בכתבה זו הם רשימה חלקית בלבד, וקיימים סוגים נוספים אחרים.